גרשון מנור
חבר

כ”ו בחשוון תרע”ה                          כ’ בתמוז תשנ”ח

15.1.1914                                     14.7.1998

גרשון בנם של ארנולד ואלזה מנברג, נולד בשנת 1914 בשלזיה עילית, שהייתה אז בתחום גרמניה.

לגרשון היתה אחות אחת בלבד. מלחמת העולם הראשונה ערערה את מצבה של המשפחה. הם נדדו בין מספר ערים והפרנסה לא הייתה מצויה, אך למרות המצוקה הכלכלית חינוך הילדים היה קודם לכל.

גרשון ואחותו נרתמו לעזרת פרנסת המשפחה, אך עם החמרת מצב היהודים בגרמניה הם יצאו, בראשית שנת 1932, להכשרה במסגרת “החלוץ”. גרשון עסק בהדרכה במספר קיבוצי הכשרה, ובמרץ 1939 יצא עם אחותו בדרכם לארץ. עלייתם בלתי ליגאלית, בדרך הים. ההורים נשארו בגרמניה ולאחר מכן ניספו בשואה. כבר בהיותם על האונייה התארגנו הקבוצות המיועדות להצטרפות לקיבוצים.

גרשון הגיע עם קבוצת עולים מגרמניה לבית השיטה. העולים התקבלו בהתלהבות לאחר תקופה ארוכה בה לא הייתה עלייה.

בשנת 1942 נישאו גרשון וחוה. בנם הראשון מנשה נפטר ממחלה בהיותו תינוק. המכה היתה כואבת וקשה ונידרש כוח וחוסן רב כדי לעמוד בה. לאחר מכן נולדו רינה, יהושע והילל.

גרשון סבל מבעיות בריאות, לא יכול היה להצטרף לחברי קבוצתו שהצטרפו ל”קבוצת החוגים” בבית הערבה ועבדו בים המלח. הוא נשאר בבית השיטה, עבד ברישום עבודה ולאחר מכן בבית חרושת לנעליים, עד שזה נסגר.

משך כל השנים, עד לעת האחרונה, טיפל גרשון במקצועיות ובמסירות רבה בקבלת הפיצויים והרנטות של חברי בית השיטה. הוא התמחה בנושא ואף גוייס לעבודה במחלקת הפיצויים של הקיבוץ המאוחד. בנוסף, בשלושים השנים האחרונות היה גרשון “מוסד” בארכיון שלנו. עיקר עיסוקו איסוף תמונות מ”צלמי הבית”, סידורן והתאמתן לשימושיהן השונים. לפני שנים מספר נפטרה חוה לפתע וגרשון נאלץ להתמודד גם עם הקושי שבבדידות. בניו ונכדיו עשו ככל יכולתם כדי להקל עליו.

היה בן 84 במותו.

יהי זכרו ברוך