תפריט
שלח לחבר
הדפס דף
04-6536500
אסא לוי
בן משק
ל’ אב תשכ”ט ט”ו אדר ב’ תשנ”ז
14.8.1969 24.3.1997
אסא, או כמו שקראנו לך כולנו – אסא (במלעיל) בנם של חיים לוי ז”ל ועדנה.
לפני שבוע הגיעה הידיעה הקשה והנוראה על הפציעה האנושה,ידענו שהמצב קריטי.
המומים ומפוחדים, לא נותר לנו אלא להיות עם בני משפחתך המטלטלים בין ייאוש לתקווה, להחזיק בידם ולהתפלל איתם. כפי שכל כך ביקשו.
ברחוב תל אביבי, ערב, בדרך מן העבודה בשנייה אחת, מסתיימים חייו של אדם צעיר.
פגיעת מכונית באופנועך, חבטה קטלנית, שמה קץ לכל חלומותיך, אהבותיך ותכניותיך.
כל זה בלתי נתפס, בלתי מתקבל על הדעת, מותיר אותנו עצובים, חסרים וכואבים.
אני מביטה בך אסא בעיניך הכהות ושערך השחור, בחזותך הרזה והתמירה. נער מופנם ורציני.
לא הרבית לשתף אחרים ברגשותיך ובמחשבותיך.
הלכת במסלול שקבעת לעצמך. בעקביות, בהתמדה וברצינות. נער אינדיבידואליסט, מוכשר, מתעניין.
תמיד מצאתי ליד מיטתך ערימת ספרים. השקעת בלימודים והצלחת בתחומים הריאליסטיים וההומניסטיים כאחד. על עבודת הגמר שלך בכיתה י”ב, בנושא מחשבים, בתחרות באוניברסיטת תל-אביב, קיבלת פרס והיינו גאים בך כל כך.
בשנים האחרונות כמעט ולא התראינו אתה יצאת למסעותיך בעולם הגדול. רצית לראות, לנסות, לחוות ולטעום מהכל.
כמו שכתבת בעלון הסיום של כיתת “צבר” ליד תמונתך – “אני אוהב לנגוס בחיים בשיניים חותכות ולומר להם, – תודה”… זכית רק בטעימות הראשונות… ומול אמירה זו, של איש צעיר חיוני ושאפתן, שלא זכה למצות את החיים, עומדים אנו, חבריך מקבוצת “צבר” מחנכיך ובני משפחת בית השיטה הגדולה, בתחושת חוסר ואובדן.
מרכינים ראש, עצובים ואבלים מלווים אותך למנוחת עולם ואתה כל כך צעיר, רק נער… כך נזכור אותך תמיד.
הייתה בן 28 במותך.
יהי זכרו ברוך
