עמי(ארמונד) כהן
קרוב
תרצ”ז י”ד תמוז תשנ”ד
1937 23.6.1994
עמי נולד בשנת 1937 בכפר קטן בצפון מרוקו. משפחתו התגוררה בשכונה של יהודים וניהלה אורח חיים יהודי מסורתי. הוריו עבדו לפרנסת המשפחה, הילדים גודלו ע”י סבתם. עמי, הבכור, תפקידו היה לשמור ולהגן אל אחיו הקטנים מכל פגע. הוא למד בבי”ס אליאנס בכפר, שרוב המורים היו יהודים ולמדו בו עברית ותורה לצד השפה הצרפתית. בתקופת ילדותו החלה תנועת ההתקוממות במרוקו כנגד השלטון הזר, על כל השלכותיה ועמי, חי את מאורעות התקופה.
בשנת 1954 והוא בן ארבע-עשרה עלה עמי במסגרת “עליית-הנוער”. בדרך התעכבו במחנה של הסוכנות במרסיי שבצרפת. עם עלייתו נשלח היישר לקיבוץ כפר סאלד. קשיי ההסתגלות והקליטה שם היו רבים. הוא אומץ בידי משפחה, עבד בפלחה והתגבר על הקשיים.
בשנת 1959 עלו הוריו ארצה והתגוררו בקריית-גת. בארץ, למרות הקשיים הרבים, עבדו הוריו ופרנסו את משפחתם בכבוד. בגיל שבע-עשרה התגייס לצבא. כצנחן במבצע קדש נפצע קשה בפניו, נשקפה סכנה לראייתו אולם היא חזרה אליו. עם גמר השירות הצבאי התגייס למשמר הגבול והוצב בבית-שאן. עיקר עיסוקו היה, הצבת מארבים בגבול עם ירדן. בתקופה זו נישא עמי לאליס ונולד בנם שמעון. לאחר שלוש שנים עבר קורס חוקרים והחל לשרת בבית-שאן, בתפקידי חוקר, שיטור תנועה, ותובע. לצורך עבודתו, הועבר לתל-אביב שם שירת שלוש שנים, אח”כ חזר לבית-שאן.
ב-1974 הכיר את כרמלה והם הקימו את משפחתם בבית-השיטה. עד 1981 שרת במשטרה. כאשר לקה בליבו עזב את השירות והשתלב בעבודה במשק. נולד הבן אשל ועמי התערה בתוכנו והיה כאחד מאיתנו. עם השנים התדרדרה בריאותו אף יותר, הוא שותק ונאלץ להתמודד במגבלות שהציבה לו בריאותו. הכרנו אותו כאיש חברותי, ער לנעשה סביבו. אב מסור לבניו. שמח לתרום ולעזור.
בן 57 במותו.
יהי זכרו ברוך